אימוץ גור כלבים חדש הוא חוויה מרגשת ומשמחת אך גם מביאה עמה שאלות וחששות. בכתבה זו תוכלו לעיין בנושאים שונים הנוגעים בטיפול בגור החדש שלכם ולקבל מענה לשאלות בנושאים כגון: סביבת המחיה של הגור, מזון מומלץ, חיסונים, טיפוח ועוד.
מאת: ד"ר ענת אהרונוביץ', ד"ר איתי יעקבי, 25 בדצמבר 2017
באיזה גיל מומלץ לאמץ גור כלבים?
הגיל המומלץ לאימוץ גור כלבים הוא לא לפני גיל 6-8 שבועות. בגיל זה הגור כבר עצמאי וגמול מיניקה של חלב אמו. כמו כן, עבר תהליך של חיברות עם אחיו הגורים, דבר שעשוי למנוע בעיות התנהגות בגיל יותר מאוחר.
הימים הראשונים:
הימים הראשונים הם שלב מעבר עבור גורי כלבים שכעת נפרדו מאמם ואחיהם לשגר ופוגשים לראשונה את משפחתם החדשה ("חברי הלהקה" החדשים שלהם). אלו ימים של היכרות הדדית במהלכם יזדמן לגור כלבים להכיר אתכם, את בני ביתכם ואת סביבת מגוריו החדשה. זכרו להתייחס אליו בעדינות, לאפשר לו את זמן המנוחה הנחוץ לו ולהעניק לו חום ואהבה. ניתן גם לעטוף בקבוק מים חמימים במגבת ולהניח במיטתו של הגור, מאחר והדבר מדמה את חום גופה של אמו של הגור, מסייע בהרגעתו ובהענקת תחושת חמימות ובטחון.
סביבת המחייה:
יש להגדיר לגור החדש מקום לינה תחום המתאים לגודלו/ה: ניתן להשתמש במיטה שקונים בחנות לציוד לבעלי חיים או לאלתר מיטה שכזו בהכנה עצמית (מקופסת קרטון מרופדת, מזרן קטן, סלסלה או אפילו – שמיכה פשוטה במקום שקט). כדאי לבחור מקום שיהיה שקט ומוגן באחת מפינות הבית ולהימנע ממקומות בהם ישנה תנועה של דיירי הבית או אורחים באופן קבוע (לדוגמא- לא ליד דלת הכניסה!). גורי כלבים צעירים ישנים שעות רבות משעות היום (בדומה לתינוקות) ויש להסביר גם ליתר בני המשפחה שעליכם לאפשר להם את המנוחה הזו.
בדומה למקום הלינה כדאי לבחור גם מקום בו יוצבו כלי האוכל והמים באופן קבוע.
ממה להיזהר?
גורי כלבים סקרנים מטבעם ונוטים להכניס לפה מכל הבא ליד…לטובתם ולטובת רכושכם כדאי לנקוט באמצעי זהירות ולהרחיק חפצים קטנים ולעיסים למיניהם, תרופות, חומרי ניקוי, גרביים שזרוקות על הרצפה ועוד כדי למנוע מקרים מצערים של הרעלות או חסימות מעיים.
מזון:
סוג המזון המתאים לגורי כלבים הוא מזון מסחרי יבש המיועד לגורים (לרוב מזון גורים ניתן עד גיל שנה, תלוי בגזע). חשוב בעיקר בשנתו הראשונה של הכלב לבחור במזון באיכות גבוהה. חברות שונות מייצרות מזון לגורים והאיכות משתנה בין חברה לחברה-איך תדעו במה לבחור?
א. ניתן להתייעץ עם המוכר בחנות/המלצת הווטרינר.
ב. מזון שהוא בקטגוריית פרימיום/סופר פרימיום.
ג. מזון שהמרכיב המזוני הראשון שמפורט ברשימת המרכיבים בגב השק הינו החלבון .
שינוי במזון- עדיף להמשיך ולהזין באותו מזון ולא להחליף את סוג המזון בכל פעם שנגמר השק (הדבר עלול להוביל לבעיות במערכת העיכול כגון שלשולים ולגרום לבררנות רבה מדי מצד הכלב בגיל מבוגר יותר). במקרה שנאלצתם לערוך שינוי של סוג המזון – רצוי לקנות את השק החדש מבעוד מועד ולעשות את המעבר בין סוגי המזונות באופן הדרגתי בכדי לאפשר למערכת העיכול של הגור להתרגל למזון החדש. ( לערבב בין המזון הישן והחדש בכל ארוחה בימים הראשונים)
כמות המזון משתנה בין סוגי המזון ורצוי להאכיל גורי כלבים בכמויות המומלצות אשר יופיעו תמיד על גבי שק המזון (כטבלה המציגה את כמות המזון המומלץ בהתאם לגיל ומשקל הכלב) – זכרו לבקש בחנות לקבל כוסית מדידה מדויקת יחד עם שק המזון אותו רכשתם. בנוסף, גורים נמצאים בגדילה מתמדת ויש להתאים את כמות המזון למשקל המשתנה של הגור (ניתן לשקול את הגור במשקל ביתי או לבצע שקילות חודשיות במרפאה).
תדירות ההאכלה: את כמות המזון היומית המומלצת יש לחלק למספר ארוחות- לגורי כלבים עד גיל 4 חודשים מומלץ לתת 3-4 ארוחות ליום ולאחר מכן ניתן באופן הדרגתי לעבור לשתי ארוחות ליום. כלבים בוגרים יכולים לאכול גם ארוחה אחת ביום אך לרוב מומלץ לחלק את המנה לפעמיים ביום (בעיקר בגזעים קטנים במיוחד). כך או כך – מומלץ להימנע עם גורי כלבים מהזנה הזמינה להם בכל שעות היממה מאחר ושיטת הזנה זו פחות מומלצת מבחינה התנהגותית וכן היא בעייתית בכל הקשור למעקב אכילה ולשמירה על טריות האוכל. רצוי לאסוף את האוכל שלא נאכל לאחר כחצי שעה. בצורה כזו גם מאפשרים יציאות מסודרות מה שמקל בלימוד הגור שליטה על צרכיו.
"צ'ופרים": ניתן לקנות לכלב בכל חנות חיות חטיפי גורים וכן חטיפים דנטליים שטובים לבריאות השיניים. חשוב להתאים את גודל החטיף לגודל הכלב. עדיף להימנע מעצמות בקר/חזיר גדולות שכן הן עלולות לגרום לשלשולים. עצמות עור מגולגל יש לתת בכמות מוגבלת היות והן עלולות לגרום לעצירות.
בנוסף, יש להימנע ממזון של בני אדם מכמה סיבות:
1. כלב שרגיל לקבל שאריות מהאוכל שלנו ילמד שמשתלם להציק לנו ולאורחים שלנו בזמן האוכל
2. זה עלול לגרום לבררנות במזון-כלב שמתרגל לקבל מזון ביתי עלול לפתח חוסר עניין באכילת המזון שלו.
3. עלול לגרום להשמנת יתר.
4. ישנם מזונות הרעילים לכלבים שאסור בתכלית האיסור לתת להם:
שוקולד, בצל, שום, ענבים, צימוקים, בשר שאינו מבושל, עצמות עוף או דגים, מזון שומני או מטוגן, קפה, תה, אלכוהול, אגוזים, ממתיקים מלאכותיים, גבינות עובש, מזונות מקולקלים – מזון שאינו ראוי למאכל אדם – אינו ראוי גם למאכל כלב!!!
מה בכל זאת מותר לתת?
מותר לתת כצ'ופר לכלבכם: גזר, גמבה, מלפפון וקישוא מבושל (מבושל במים בלבד ללא תבלינים) מהווים חטיף בריא ואהוב. זכרו שאם נותנים באופן קבוע הרבה חטיפים (למשל לצורך אילוף), כדאי בהתייעצות עם הווטרינר להוריד מעט מהמנה היומית שהכלב מקבל כדי למנוע השמנת יתר.
מים: כלבים (וגורי כלבים בפרט) צריכים מים טריים באופן חופשי ורציף. חשוב לדאוג שלגור כלבים תמיד יש גישה לקערת מים טריים שהוחלפו פעם ביום.
היגיינה וטיפוח :
• רצוי לא לרחוץ גורים בני פחות מחצי שנה. גורים מאבדים חום יותר מכלבים בוגרים ומנגנוני ויסות החום שלהם עוד לא מפותחים מספיק. במידה והגור מאוד מלוכלך, ניתן לנגב אותו עם מטלית לחה ולייבש היטב.
• כלבים בוגרים ניתן לקלח מדי פעם כשהצורך עולה (למשל לאחר ביקור בים כדי להוריד את שאריות המלח), אך יש להשתמש בשמפו ייעודי לכלבים שקונים בחנות חיות. בכלליות מומלץ פחות לקלח ויותר להבריש באופן קבוע על בסיס שבועי במברשת ייעודית לסירוק כלבים.
• מומלץ להקפיד על צחצוח שיני כלבכם באופן קבוע- כ-3 פעמים בשבוע. יש להתחיל להרגיל את כלבכם לצחצוח שיניים עוד בהיותו גור כחלק משגרת האילוף והיום יום. ניתן לצחצח את שיני כלבכם במשחת שיניים מיוחדת לכלבים – אין לצחצח במשחה של בני אדם היות והיא מכילה פלואוריד המסוכן ורעיל לכלבכם. במהלך חיי הכלב, כתלות בגילו, בתזונה שלו ובנטייתו הגנטית, יש הצטברות של אבן שן ודלקת חניכיים (וריח רע מהפה) אשר יצריכו ניקוי שיניים בהרדמה. הקפדה על שגרת צחצוח מגורות יכולה למנוע או לדחות את הצורך בניקוי שיניים בשלב מאוחר יותר בחיים.
• יש להקפיד לנקות הפרשות מאזור העיניים/פנים כל יום, בכדי למנוע התפתחות של גירויים. ניתן לנקות את ההפרשות (במידה וקיימות) בצמר גפן טבול במים פושרים.
בריאות וחיסונים
לאורך כל חייו של הכלב ובמיוחד בתקופת הגורות יש לעקוב אחר התיאבון שלו, מידת החיוניות, שלמות העור והפרווה וכן-גם הצרכים! במידה והגור שלכם בריא, הביקור הראשון אצל הווטרינר יהיה לקראת גיל 8 שבועות. בביקור זה הווטרינר יבדוק את הכלב, ישאל על סביבת המחיה שלו ויענה על כל נושא או שאלה שמטרידה אתכם לגבי הגור החדש.
כמו כן, בגיל זה ניתן להתחיל לחסן את הגור-ישנם 2 סוגי חיסונים שהגור יקבל:
1. חיסון ראשון נקרא משושה, זהו תרכיב משולב המגן מפני 6 מחלות כלבים נפוצות שעלולות להיות קטלניות בגורים: פרוו, כלבלבת, דלקת כבד נגיפית, פרה-אינפלואנזה ו-2 זנים של לפטוספירה. ניתן לקרוא בהרחבה על מחלות אלה בדף המידע על חיסוני כלבים. חשוב לדעת שלפטוספירה היא מחלה זאונוטית שיכולה לעבור מהכלב לבני אדם ולכן חשוב שבעתיים לחסן את כלבנו! חיסון המשושה ניתן לגורים כסדרה של 2 או 3 חיסונים בהפרש של חודש ביניהם. בכלבים בוגרים (מעל גיל שנה) החיסון ניתן פעם בשנה. מס' ימים לאחר החיסון האחרון הגור כבר יכול לצאת לטיולים בחוץ ולהתוודע לעולם. זהו זמן טוב להתחיל לחנך אותו לצרכים מחוץ לבית! לפני שהגור קיבל חיסון אחרון מומלץ לא להוציאו מחוץ לבית, אלא על הידיים בלבד כדי שלא ידבק בווירוסים וחיידקים המצויים בסביבה. כמו כן, לא להפגישו עם גורים אחרים, אלא רק עם כלבים בוגרים, בריאים ומחוסנים.
2. חיסון כלבת-חיסון שחובה לתת לכל כלב על פי חוק במדינת ישראל אחת לשנה. גם כלבת זוהי מחלה זאונוטית שיכולה לעבור בין יונקים-כלבים יכולים להדביק בני אדם וגם חתולים ושועלים בסביבה. חיסון ראשון ניתן לגור בין גילאי 3-6 חודשים ולאחר מכן כל שנה. עם מתן החיסון הראשון בחייו של הגור, יוכנס גם שבב מתחת לעור, המהווה תעודת זהות של הכלב, בו מוגדר במאגר הארצי זהותו וזהות בעליו. במידה והכלב הולך לאיבוד, ניתן באמצעות השבב לאתר את הבעלים.
טיפולים נוספים שבשגרה:
1. טיפול נגד פרעושים וקרציות-פרעושים מוצצים דם ויכולים בגור קטן לגרום לאנמיה. בנוסף, העקיצות שלהן מגרדות מאוד לכלב והם מעבירים תולעי מעיים. קרציות יכולות להעביר קדחת קרציות וליצור גירוי בעור. מהסיבות הנ"ל כל כלב בביקור הראשון אצל הווטרינר מקבל המלצה לטיפול נגד פרעושים וקרציות, הטיפול יכול להיעשות באמצעות קולר, אמפולות שמטפטפים על הפרווה או כדור שבולעים.
2. טיפול נגד תולעי מעיים-תולעי מעיים עלולות לגרום לכאבי בטן ושלשולים, מחסור תזונתי וירידה במשקל. הדבקה בתולעי מעיים נפוצה בגורים שכן יכולה להיות העברה מהאימא-גם דרך השילייה וגם העברה ישירה לאחר ההמלטה, ע"י פרעושים או העברה מהסביבה. לכן מומלץ שכל גור יקבל טיפול נגד תולעים הניתן בכדור כסדרה של 2 טיפולים בהפרש של 10 ימים ולאחר מכן אחת לשנה או בהתאם לצורך במקרים של הדבקה חוזרת.
3. תולעת הפארק- זוהי תולעת שמצויה בחיפושית זבל ונדבקים בה ע"י בליעה של חיפושית נגועה. החיפושיות הללו נמצאות בכל מקום בסביבה-בדשא, בשאריות מזון, בצואה, בפגרים כך שפוטנציאל ההידבקות הוא גבוה! בגוף הכלב התולעת נודדת בכל מני רקמות ועלולה לגרום לנזקים רבים ביניהם פגיעה באבי העורקים, פגיעה בחוט השדרה וגידולים בדופן הושט שעלולים להפוך לממאירים. בשל הנגיעות הגבוהה בסביבתנו, במרפאתנו ניתן טיפול מניעתי על בסיס חודשי במקביל למתן חיסוני הגורים הראשונים. אתם הבעלים יכולים לצמצם את אפשרות ההדבקה ע"י חינוך כלבכם שלא לאכול מהרצפה או לשים מחסום בטיולים במידת הצורך ולהקפיד על איסוף הצואה (תולעת בוגרת מפרישה ביצים לצואה וכך מדביקה את הסביבה).
הסבר נרחב על תולעת הפארק תוכלו לקרוא בכתבה באתר בקישור:
