דר' ענת אהרונוביץ – מרפאה וטרינרית

השמנת יתר, מגפה משמעותית בחברה המערבית של המאה ה-21, לא פוסחת על ידידינו הפרוותיים. הספרות המדעית קושרת בין השמנת יתר בחתולים וכלבים לבין מחלות כרוניות שונות- דלקות פרקים, סכרת, קשיי נשימה – ואפילו ירידה בתוחלת החיים.

השמנת יתר, מגפה משמעותית בחברה המערבית של המאה ה-21, לא פוסחת על ידידינו הפרוותיים. הספרות המדעית קושרת בין השמנת יתר בחתולים וכלבים לבין מחלות כרוניות שונות- דלקות פרקים, סכרת, קשיי נשימה – ואפילו ירידה בתוחלת החיים.

רבים מאיתנו מצ'פרים את חיית המחמד בחטיפים ובשאריות מהשולחן (ועל מזונות רעילים לבעלי חיים בכתבה אחרת…) מתוך רצון אמיתי לגרום להם להנאה, וברוב המקרים גם זוכים לכשכוש זנב או גרגור מתפנק. הבעיה היא, שאנחנו בדרך כלל לא שמים לב לפרופורציה שבין גודל בעל החיים לגודל החטיף. חטיף עצם קטן לכלב פקינז במשקל 10 ק"ג שווה ערך למנת ג'אנק פוד גדולה שנאכלת על ידי אדם בוגר, ועם יד על הלב- מי נותן רק חטיף אחד…
בטווח הקצר כמובן שטעים ונהנים, אבל בטווח הארוך פחות, והנה למה:

סכרת (Diabetes mellitus)- רקמת השומן העודפת מפרישה חומרים ביולוגים- מדיאטורים – המביאים ליצירת עמידות לאינסולין, בעיקר בחתולים, הגורמת למחלת הסוכרת.

דלקת פרקים (Arthritis)- המשקל העודף מפעיל עומס על מערכת השריר-שלד, ובעיקר המפרקים והדיסקים הבין-חוליתיים. עם הזמן, מתפתחת דלקת פרקים ניוונית. הכאבים הנלווים מקשים על בעל החיים להתנייד ומקשה על קיום פעילות גופנית, ולכן מלבד פגיעה באיכות החיים גם מחמירה את העליה במשקל. רוב הכלבים והחתולים מחביאים את סימני הכאב, ולכן בעל חיים מבוגר ושמן שנראה לכאורה "עייף" או "זקן" בלבד הוא גם כאוב.

פגיעה במערכת הנשימה – עודף משקל מקשה על פעולת שרירי הנשימה, בעיקר בזמן רביצה או פעילות מוגברת, ובעל החיים יגביר את קצב הנשימה או ישתעל. התופעה חמורה פי כמה בכלבים וחתולים מגזעים בריכצפלים (פחוסי האף) כגון כלבי פאג סיני ופקינז, וחתולים פרסיים. במצבים חמורים ובכלבים הנוטים לכך תתכן קריסה של קנה הנשימה. במקביל, ישנה פגיעה בפעולת ההלחתה מה שעלול להוביל לעליה מסוכנת בטמפ' הגוף עד מכת חום.

כבד שומני – התופעה מוכרת בחתולים שמנים. כשחתול שמן סובל ממחלה כלשהי או מסטרס סביבתי (כולל בכניסת בע"ח או תינוק חדש הביתה) ומפסיק לאכול בעקבות כך, תוך ימים בודדים רקמת הכבד מתחילה להיות מוחלפת ברקמת שומן, מה שמוביל לכשל כבד שהינו מצב מסכן חיים.
סיכון מוגבר בהרדמה כללית – רקמת השומן מקשה על חישוב מינוני חומרי ההרדמה ומשנה את פיזור חומר ההרדמה בגוף (גז ההרדמה למשל, המסיס בשומן), מקשה ויזואלית על המנתח בזמן סקירת איברי חלל הבטן וכפי שתואר קודם – מקשה על פעולת הנשימה, המדוכאת בכל מקרה על ידי חומרי ההרדמה.

הרגלי תזונה שגויים – במידה ובעל החיים סובל ממחלה המחייבת הזנה במזון רפואי (לדוגמא מחלת כליות) יהיה קשה יותר להרגיל אותו למזון המסחרי הרפואי לאחר שנהג לזלול שאריות מהשולחן ו/או חטיפים.

ירידה בתוחלת החיים – בעקבות כל האמור לעיל ועוד, ונתמכת במחקרים מדעיים.

                           טבלת משקל

למה הכלב/חתול שלי שמן?

1. מזון חדש- מזונות יבשים נבדלים זה מזה ברמת הנעכלות וכמות האנרגיה שבהם. לכן, צריך להאכיל על פי הכמות היומית המומלצת לפי משקל, כפי שכתוב על אריזת המזון, ובמידת הצורך גם להתייעץ איתנו בתכנון הארוחות. כוס מזון X לא שוות ערך לכוס מזון Y!

2. המזון לא מותאם לבעל החיים- בכמות או בסוג. בעלי חיים נבדלים זה מזה ברמת הפעילות ומבנה הגוף שלהם, יורקשייר טרייר שחי בבניין רב קומות מבצע פעילות גופנית שונה בתכלית מכלב רועים הנלווה לבעליו ביום עבודה בפרדס. בהתאם, יש להפחית או להגדיל את כמות המזון או להחליפו.

3. גנטיקה – ישנם מספר גזעי כלבים בעלי נטיה גנטית להשמנה, כגון גולדן רטריוור, לברדור רטריוור, קוקר ספניאל, ביגל, באסט ודאקל.

4. הפחתה בחשיבות החטיף – חטיף, וכאן אפשר להשוות לתזונה שלנו, בני האדם, אמור להנתן בכמויות קטנות, לעתים רחוקות, ולא כתחליף למזון היבש. המזון היבש, כמו תחליף מזון לתינוק, מתוכנן כארוחה מלאה, מאוזנת ובלעדית לבעל החיים, כך שלא אמור לאכול דבר מעבר לכך. החטיף הקטן לרוב מרוכז בפחמימות ולכן מומלץ להמנע ממנו עד כמה שניתן. כתחליף אפשר לצ'פר במלפפון, קישוא מבושל וגם גרגרים מהמזון היבש.

5. ילדים בבית – במקרים רבים קשה למנוע מילד/תינוק בבית להיות נדיב ולחלוק עם הכלב המשפחתי חטיפים ושאריות מזון ביתי (וכאן, שוב, סכנת הרעלה). בדומה, במידה והחתול חופשי לצאת הוא יכול לנשנש בפינות האכלה או קערות אוכל סמוכות לבית.

6. מטבוליזם איטי- ולא כדרך התבטאות מנומסת… בגזעים מסוימים עם נטייה מולדת או בבעלי חיים החולים במחלות הורמונליות מסוימות (תת פעילות בלוטת התריס, יתר פעילות בלוטת האדרנל) יש ירידה בהמרת הפחמימות לאנרגיה זמינה, ובמקום זאת מנוצלות להגדלת רקמת השומן. במחלות ההורמונליות יופיעו לרוב סימני מחלה נוספים שניתן יהיה לזהות בבדיקה הפיזיקלית במרפאה ובבדיקות דם.
חוסר איזון הורמונלי עשוי להופיע מספר שנים לאחר ניתוח עיקור, ולכן לחתולות וכלבות בוגרות ומעוקרות יש נטייה להשמנה.

מה ניתן לעשות?

שינוי באורח החיים על פי שני עקרונות הבסיס –תזונה ופעילות גופנית

• לשלוט במה שבעל החיים אוכל- המזון היבש שלו בלבד, ובכמות המיועדת לו.
נדרשת תשומת לב במקרים שבהם יש בעלי חיים נוספים עם קערות אוכל נוספות, במקרים בהם בעל החיים חופשי לשוטט בחצר ומחוץ לה ובבעלי חיים הנוטים להרים שטויות ברחוב בזמן טיול על רצועה. הכלב מנשנש מהקערה של החתול? למקם אותה באזור גבוה. מהמזון של כלב אחר בבית? להאכיל אותם בזמנים ו/או מקומות שונים. מנשנש שטויות בטיול? לקצר רצועה, ערנות ומשיכה ברצועה כשצריך, וכשאין ברירה גם מחסום פה.
• חלוקת המנה היומית לארוחות, במקום קערה מלאה שנשארת לכל היום. מונע נשנוש מיותר, התעפשות המזון אם לא נאכל מהר מספיק, ומאפשר בקרה על כמות האכילה של בעל החיים השמן ושל שאר בעלי החיים בבית אם ישנם.
• מזון להפחתה במשקל. נקרא גם לפעמים מזון "דיאטטי" או "לייט". מאפשר תחושת שובע עם מינימום של פחמימות פריקות שתורמות לעליה במשקל. המזון המומלץ הינו מזון רפואי הנמכר במרפאות וטרינריות בלבד. לעתים מספיק להאכיל בו עד להגעה למשקל גוף תקין, ובהמשך החיים להאכיל במזון מסחרי "רגיל" תוך כדי שמירה על העקרונות הנ"ל. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם וטרינר לפני שעורכים שינוי תזונתי.
• שקילות תקופתיות אצל הוטרינר.

הוטרינר ימליץ על שקילות אחת לחודש/חודשיים במרפאה שיאפשרו מעקב סדיר, על אותו מכשיר מדידה, כדי להתאים טוב יותר את הטיפול בהשמנה.

בהצלחה!