דר' ענת אהרונוביץ – מרפאה וטרינרית

המילה "נפיחה" מתייחסת למצב בו גז הנוצר במעי עובר דרך פי הטבעת.
הסינדרום נפוץ יותר בכלבים בהשוואה לחתולים.
הסינדרום נפוץ יותר בכלבים שרמת הפעילות הגופנית שלהם מוגבלת והמבלים את רוב זמנם בבית.העברת גז מהמעי החוצה דרך פי הטבעת נחשב לחלק מפעילותה הנורמאלית של מערכת העיכול.
כאשר התהליך מתרחש לעיתים תכופות ובצורה קבועה ייתכן ומדובר בבעיה פתולוגית המצריכה אבחון וטרינרי וטיפול.

גורמים רבים זוהו כגורמים ל"נפיחות יתר" בכלבים :

• רגישות לאחד ממרכיבי המזון (לקטוז- סוכר החלב, חלבון ממקור צמחי כגון סויה),
• אכילת מזון בעל נעכלות נמוכה
• אכילת מזון בכמויות גדולות מידי

במצבים אלו המזונות נוטים לא להתעכל כראוי במערכת העיכול העליונה, הם מגיעים לאזור מערכת העיכול התחתונה ושם עוברים תסיסה ע"י חיידקים תוך יצור רב של גז.
גז הנוצר מתסיסה של חומר שומני או חלבוני, נוטה להיות "ריחני" במיוחד.

סיבה נוספת ידועה לבעיה היא:

• אכילה מהירה מידי תוך בליעת כמויות אוויר גדולות, האוויר הנבלע ירד במורד מערכת העיכול ולבסוף ישתחרר מפי הטבעת כגז.

כיצד נמנע את התופעה :

• הימנעות ממזון ביתי,
• עליה באיכות המזון המסחרי,
• הגברת פעילות גופנית,
• האכלה בכמויות קטנות ולאט.

ייצור גזים ברמה הגורמת אי נוחות לכלב וכאבי בטן, יצור גזים המלווה שלשול או הקאות, חוסר תאבון או כל סימן קליני חריג אחר מהווים גם הם סיבה מחייבת לחפש עזרה רפואית.